פסק-דין בתיק ס"ע 2821-04-09

1. לפנינו תובענה לתשלום הפרשי שכר מינימום, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-

2. הנתבעת הינה חברה בע"מ המפעילה מתפרה בתמרה. שמה הקודם של הנתבעת היה תייסיר חג'אזי (2005) בע"מ.
3. התובעות עבדו במתפרה של הנתבעת. התובעת מס' 1 (להלן - גב' סעסעאני) עבדה כמבקרת והתובעת מס' 2 (להלן - גב' סועאד) כתופרת.
4. גב' סעסעאני החלה עבודתה אצל הנתבעת ביום 1.10.2006, כאשר יום עבודתה האחרון בפועל היה ביום 30.12.2008.
5. גב' סועאד החלה עבודתה ביום 1.9.2006, כאשר יום עבודתה האחרון בפועל חל ביום 27.1.2009.
6. התובעות עבדו בין 24-27 ימים בחודש.
7. המשכורת הקובעת של שתי התובעות עמדה על 3,652 ש"ח לחודש, לכל אחת.
8. אין מחלוקת בין הצדדים כי שכרן של התובעות שולם במזומן, מבלי שנדרשו לחתום על אישור קבלת שכר.
9. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי בסביבות ינואר 2008 - התבקשו כל עובדות המתפרה, לרבות התובעות, לחתום על אישור לפיו הן מקבלות את כל הזכויות להן הן זכאיות ואולם התובעות סרבו לחתום על מסמך כאמור.
10. מוסכם, כי הנתבעת מסרה לתובעות מכתבי פיטורים ואולם לא שילמה להם פיצויי פיטורים ו/או חלף הודעה מוקדמת.

עיקר טענות התובעות -

11. לגרסת התובעות - השכר אשר שולם להן בפועל היה נמוך מן השכר שנרשם בתלוש השכר ואף נמוך משכר המינימום, ועל כן, הן זכאיות להפרש בין הסכום שנרשם בתלוש השכר לבין הסכום ששולם להן בפועל.
12. בסיכומים מטעמן תובעות התובעות הפרשי שכר בסך של 33,986 ש"ח לגב' סועאד ו-31,908 ש"ח לגב' סעסעאני בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 6.4.2009 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
13. התובעות פוטרו ועל כן הן זכאיות לפיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנה מיום 27.1.2009 (לגב' סועאד - 8,826 ש"ח ולגב' סעסעאני - 8,521 ש"ח).
14. מכתבי הפיטורים נמסרו לתובעות זמן רב לאחר המועדים שנרשם עליהם ובפועל הן לא קיבלו הודעה מוקדמת ועל כן, הן זכאיות לדמי הודעה מוקדמת בסך של 3,652 ש"ח לכל אחת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.1.2009 ועד ליום התשלום בפועל.
15. בסיכומיהן טענו התובעות כי גרסתן אמינה ונתמכה על ידי עדותו של מר מחמד כעביה מלשכת התעסוקה שהינו עד אובייקטיבי לחלוטין.
16. מנגד, הנתבעת לא הוכיחה גרסתה - היא לא הביאה מסמכים או עדים כלשהם, למעט מנהל הנתבעת - מר חג'אזי על מנת לתמוך בטענותיה, כאשר בעדותו של מנהל הנתבעת היו סתירות רבות, טענותיו לא גובו בראיות ואף עוררו סימני שאלה רבים.

התובעות מציינות עוד בסיכומיהן בהקשר זה, כי מנהל הנתבעת התחמק לאורך כל הדרך מלהתייצב לדיונים וגם מכך ניתן ללמוד על חוסר אמינותו וחוסר תום לבו.